By Editorial on שבת, 22 מרס 2014
Category: משפחה והורות

הורות

במהלך חיינו אנו מביאים לעולם את הילדים שהם משוש חיינו אבל יותר מדי פעמים אנו לא יודעים כיצד לגדל אותם. אנו נכשלים פעם אחר פעם בבחירה אחרי סדר העדיפויות. לא פעם נאלצנו להשאר במקום העבודה עד שעות מאוחרות ובמקום להגיע הביתה העדפנו עוד שיחה בטלה עם חברים וחברות לעבודה. הילדים המתינו בסבלנות אךעם הגיעם לגיל הנעורים נאלצו להתמודד עם מרד נעורים קשה. מקצתם של     החברים באתר הזה מתמודדים עם אתגרי החינוך גם כעת. לכולנו צריך לומר שעלינו להקצות את הזמן לאנשים שאנו מגדירים אותם החשובים ביותר בעבורינו. כן אני מתכוון לילדינו. הם אולי כבר בוגרים אבל זקוקים להנחיה בכל גיל. ההנחיה היא כבר לא יכולה להיות כוחנית ולעיתים ניתקל בתגובות כואבות משהו מילדינו שבטוחים כי הם יודעים הכל. אבל היכולת של כל אחד מאיתנו לשלוף את ההיסטוריה האישית לטובת קבלת החלטות נקיה יותר, יעילה יותר ומנצחת היא הערובה לכך שאנו עדיין אנשים רלוונטיים שבוהקים כמו מגדלור לפחות בעבור יקירינו. אסור לנו להתכנס בתוך עצמנו כי ראינו כבר הכל שמענו הכל והתעייפנו מכל הדרך הארוכה שעברנו. היום עם מלאי הניסיון חציית נתיבים חדשים היא מרתקת יותר ומלמדת יותר. היא יכולה להפעול מקור השראה לכל בני משפחתנו אם נדע לשתף ולחלוק את המידע שאגרנו בעמל רב, בכאב ולפעמים אפילו בדמעות. אין רגע שבו הורים מאבדים משמעות אצל ילדיהם. כל שצריך הוא להזרים את תשומת הלב והאהבה לילדים ובתמורה הם יאפשרו לנו לייעץ לכוון ולתת מילה טובה כדי לאפשר להם להגיע אל היעדים שהם הציבו ולא אנחנו. מומלץ לכל אחד מאיתנו שלא לנסות להציב יעדים ליעדים אלא לאפשר להם למצוא את היעדים הנכונים ולסייע להם בהתווית נתיבים אל ההגשה. 

Related Posts

Leave Comments