אדם קם בבבוקר ושואל עצמו לאן החיים מובילים אותו רק כאשר הוא נתקל בקיר כלומר במשבר שהולם בחיי היום יום. השאלה הזו היא פרי של פיטורים, גירושים, טלפון לא ממש ידידותי מהבנק או שלא נדע בחשיפה למחלה חדשה. המשותף, לכל האירועים האלה היא הפאניקה הראשונית שלנו ואחר כך דומיה מעיקה שמובילה לחוסר מעש או לפחות למחסור של ממש ביזמות. השאלה לאן החיים מובילים אותנו צריכה להיות שאלה שכל אדם ישאל עצמו בכל שבוע. השאלה הזו גוררת בדרך כלל תשובות לא תמיד תשובות נוחות אבל בדרך כלל כאלה שבאמצעותן אנו יודעים כיצד לצייר את המערכה הבאה של חיינו. מתברר כי אנשים יודעים ברוב המקרים מה עליהם לעשות. הם מכירים את הנתיבים הקיימים ולאן הם מובילים אותם. עם זה עקב ההרגל המגונה להמשיך בשיגרה המוכרת והנעימה אנו נמנעים מלחוות את החוויות שיכולות להוביל אותנו אל השלב הבא המוצלח בחיינו. התכלית מצויה ביכולת שלנו לעצור לרג ע את החיים ולצלול אל תוכנו ולבחון מה עשינו לאן אנו רוצים להגיע וכיצד אפשר לעשות זאת. המפתיע ביותר הוא שבמקרים רבים מאוד אנו נגלה שהיעדים שהצבנו לעצמנו כבר אינם רלוונטיים או שבמפתיע הם הושגו ואנו בעצם ממשיכים בחיים באמצעות הטייס האוטומטי שכל כך חשוב אך ממש לא יוביל אותנו אל התכלית הנכונה כי היא משתנה תדיר. ההצעה החשובה ביותר לכל אחד מחברי "אפורי השיער" הוא לשאול את השאלות כדי לבחון שאנו בנתיב ליעד שהצבתם לעצמכם. עכשיו רק נותר להציב את היעד. איך לעשות זאת ולבחור את היעד הנכון על כך נדבר בפעם הבאה.