השנה מלאו לי חמישים. יש משהוא בימי הולדת עגולים , שגורם להירהורים וחשבון נפש. השנה, אולי בגלל שמדובר בחמישים , הירהורי הובילו אותי למגילת קהלת.
המגילה ,אותה כתב החכם באדם שלמה המלך, פותחת במילים הידועות "הבל הבלים הכל הבל" ומוסיפה "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" - השאלה הזו מהדהדת בכל המגילה, ומשאירה בנו תחושה של אפסות וארעיות. לאורך כל המגילה מחפש קהלת את התשובה. נהוג לקרא את מגילת קהלת בחג הסוכות, שהוא חג האסיף - החג בו החקלאי מסיים שנת עבודה, ומביט בגאווה על היבול שהצטבר, ועל רכושו הרב שצבר בשנה שחלפה . אין ספק כי בחג הסוכות האגו יכול להרקיע שחקים, ולכן באה מגילת קהלת ומזכירה לאדם את אפסותו, ואת העובדה כי אינו יודע דבר. קריאת המגילה, והישיבה בסוכה מחזירים את האדם לפרופורציות הנכונות ולענווה.
לעומת פרוש זה של קהלת ישנו פרוש נוסף ,דרשני, הטוען כי קהלת שואל וגם עונה באותו פסוק. פרוש זה הינו של הרב עזריה פיגו, מרבני ונציה בראשית המאה ה- 17. הפרוש הדרשני מחלק את הפסוק לשניים: "מה יתרון לו לאדם בכל עמלו?" עד כאן השאלה, ואז התשובה " שיעמול תחת השמש".
על פי הפשט – "תחת השמש" מכוון לכך שהאדם נמצא פיזית תחת השמש, כלומר האדם מוגבל במרחב, האדם אינו נצחי כמו גרמי השמיים, ובעצם התשובה מזכירה לאדם את אפסותו. אך המילה "תחת" ניתנת לפרוש נוסף - היא משמשת מילה נרדפת למילה "במקום". כלומר " שיעמול במקום השמש". ומה הוא תפקידה של השמש שהאדם נדרש לעמול במקומה? השמש היא מקור אור, אנרגיה וריפוי. לפי קהלת היתרון של האדם על פני האדמה, תכלית קיומו, הוא שיש לו את היכולת להיות מקור אור,מרפא,מקור של טוב ותקווה טובה. כל עמלינו אינו אלא להאיר ולהיטיב לסובבים אותנו.
בגיל חמישים כשיש לך את הידע , הניסיון והיכולת הגיע הזמן לעשות למען תכליתך, מתוך צניעות וידיעת חוסר הידיעה להקרין את האור שהתעצם בך במהלך השנים, ולעשות טוב לעצמך ולסובבים אותך. תפקידך להיות במקום השמש, ולקחת אחריות דורית . תפקידך להביא את הפתרונות לתחלואי החברה, ולהשאיר לדורות הבאים חברה מתוקנת יותר, דבר שהוא מעבר לרכוש החומרי שאותו צברת ובוודאי תשאירו לילדך, הרכוש שהינו כאמור הבל הבלים.
כנראה שלא במקרה בגיל חמישים מצאתי את עצמי בצוות ההקמה של מועדון אפורי השיער.
שלכם,
סיסי לוי