ברגע מסויים בתהליך איתור העבודה הבאה חודרת לה מחשבה שאומרת:
"אני רוצה לעבוד בחברה גדולה ומתקדמת, שתעריך את מה שאני מביא איתי,
רוצה תגמול ראוי והכי חשוב - שתיקח אותי עד לפנסיה ..."
כשאת ואתה קוראים את זה, אתם צוחקים בלב - "איפה הוא חי זה?
לא מבין מה קורה פה בשוק?", אבל האמת שברגע מסויים זה תוקף גם אותנו.
אז באמת אנחנו שולחים קו"ח למשרות בחברות חלום כאלה ומפעילים את כל הקשרים
רק כדי להתאכזב בסוף התהליך - אם לא התקבלנו, אז ברור למה
ואם כן צלחנו את דרך היסורים - ההבטחה לא ממומשת כבר מההתחלה.
אנחנו לא מכירים בעובדה שהחברות משתנות ודור צעיר מרכיב את כח העבודה
דור שחולם אחרת והציפיות שלו שונות וכך גם הסטנדרטים שמניעים אותו;
וגם מניעים אחרת את המנהלים שלו.
HUSTLE - לדחוף, לזרז, להתנפל על הקיר - זו התמצית בחברות החלום כנראה
אין זמן לרגע אישי, הכל מתבטל מול הרצון לגרום לחברה להיות מספר אחד.
רק שבדרך אנחנו מאבדים מישהו יקר - את עצמנו.
מה שמדהים שאנשים שחלפו את גיל 40 מוכנים לעשות הכל בכדי להשאר
על הקרוסלה המסתובבת במהירות, לא חשובה התוצאה.
דווקא החבר'ה הצעירים יותר מבינים את המחיר שהם משלמים ועוזבים את
הקן החם אך הכאוטי, במטרה למצוא מקום גם לעצמם בעולם העבודה.
ומכיוון שאנחנו תאומים לסיליקון וואלי, אז הכתבה הבאה תסביר
לך למה החלום שלך לעבוד בחברות חלום הוא כנראה חלום ישן שלך שלא
תרצה לממש.
מה דעתך?
אם מתאים לך להבין מה מתאים לך עכשיו?
התכנית פרופיל עסקי ממתינה לך.