השבוע ננקה, נקרצף ונסדר את הבית לקראת סדר הפסח שממש כבר כאן.
וביום המיועד, נצטחצח ונלבש בגדי חג לכבוד קריאת ההגדה וארוחת החג.
ובביס הראשון שניתן במצה, ייצא אבק שילכלך את כל מה שניקינו …
זו כנראה "ההומור האלוהי" שמבקש להדגים לנו שאנו עוסקים בטפל ולא בעיקר.
כי העיקר, כנראה, זו המחוייבות שלנו לעצמנו, לבחון מהן האמונות והתפיסות שלנו בתקופה הזו וכמה באמת הן פוגשות את המציאות.
ואם לא נוצר מפגש כזה, כנראה שהגיע הזמן לארגן מחדש את "מערכת ההפעלה האישית" שלנו ולהתאים אותה למציאות שנגלית מול עינינו.
העיסוק בנקיון הבית והמראה החיצוני זו מטאפורה מוצלחת לאנשים באמצע החיים שחווים פתאם מציאות שאינה מוכרת להם. במקום לעצור לרגע, ללמוד ולהבין מה משתנה ואז להתארגן לקראת המציאות החדשה, הם בוחרים במראית-העין החיצונית, המוכרת …
עושים את מה שעשו בעבר, נוקטים באותן שיטות שכבר לא עובדות ומתעקשים לחזור לאתמול, למרות שעכשיו כבר יום חדש …
חשוב להכיר ולהבין שעולם העבודה החדש מחלק את כוח העבודה באופן מכליל לשתי קבוצות עיקריות - קבוצת המינלניאל'ס והדור הצעיר שבהמשך ואלה שהם מבוגרים מהם.
מכיוון שרוב כוח העבודה נשען על המינלניאל'ס, הם אלה שמכתיבים את סדר היום, בעיני המעסיקים ובעיניהם שלהם. למרות שכולנו "שוק העבודה", כדאי להפנים שאלו 2 קבוצות שונות בתכלית ואי-אפשר להתיחס אליהם כקבוצה הומוגנית אחת.
לאנשים באמצע החיים, מומלץ לבחון איך הולכת להיראות הקריירה שלהם ומה נדרש כדי לשמור על האטרקטיביות המקצועית, לא רק היום אלא גם בעוד שנה וחמש שנים. זאת מתוך הבנה שמצפים מהם להביא "משהו נוסף" מעבר ליכולות הידועות.
כשממש לא ברור מה קורה ומה כדאי לעשות, מתוך זהירות גדולה, קופצים להם "גונבי-דעת" עם משפטי מחץ קליטים ומנסים לפתות אותך לעשות צעד אחד קדימה, אל התהום שלפניך …
אלה משפטים "מגניבים" כאלה, שמפתה להיאחז בהם, אך ברגע האמת יישברו כזרדים.
"לצאת מאיזור הנוחות"
האמת העצובה היא שממש אין לך איזור נוחות, או שהוא בגודל של ראש סיכה וכבר עומד להיעלם … המשמעות היא שאין לך ברירה בין להשאר במצב הקיים או לעשות משהו, לבחור כיוון חדש. "אני יכול להשאר בתפקיד הזה כמה זמן שמתאים לי" זה משפט שאפשר לומר בבית, אבל בעבודה כבר ישנם סימנים שזה ממש לא המצב, גם אם נראה לך ש"נאמנות" זו תכונה נדרשת שהמעסיק מחפש (זו תכונה מבוקשת מאלה שיכולים לעזוב למקום אחר בכל רגע ולא מאלה שברור שלא ילכו שום מקום).
וכשאין לך "איזור נוחות" כל הפעולות שלך נשענות על חששות ואי-וודאות מוחלטת. אלה לא רגעי-השיא שלך וחשוב להזהר ולא לטעות, כי אין מרחב-בטחון מספק, לאו דווקא מבחינה חומרית אלא יותר מהיכולת שלך לסמוך על עצמך. טעם הכשלון, כידוע, נעלם רק עם ההצלחה הבאה שלך …
מה שכדאי לך לעשות זה להסתכל על המציאות בעיניים פקוחות ולהכיר בה, להכיר אותה, במקום להיות מוכה בתמהון. ברוב המקרים אי-אפשר להאשים אותך בדבר! לא עשית רע ולא טעית. דברים משתנים וצריך להסתגל למציאות חדשה.
"ללכת בעקבות החלום ולעשות שינוי"
אין סיבה "לתת בראש" לרעיון הזוי שממנו יהיה לך קשה להתאושש …
בגדול - עושים שינוי מתוך כוונה מראש ולא כתגובה לארוע שלא התכוננת אליו.
כשרוצים לעשות שינוי, יש להכין מראש תכנית פעולה עם הכנות מעשיות, תמיכה פיננסית והכנה מנטלית שתאפשר לך לצלוח את התקופה המורכבת הזו.
בתקופה הזו, כשהכל סביב משתנה במהירות, זה יהיה מספיק מוצלח ומאתגר להתמודד איתו עם היכולות והנסיון שצברת, ולא להתחיל פעילות מהתחלה.
אז להשקיע בנקיון הבית וביעור חמץ זה חשוב, אבל הרבה יותר חשוב לבצע את התהליך הזה בעצמך, עם עצמך, כי זה הכי חשוב לך כרגע בחיים. בהתחייבות שלי.
יש לך כבר את רוב מה שנדרש כדי להצליח בכל מה שמתאים לך. ההזדמנויות החדשות ממתינות לך, אם רק יהיה לך ברור איך לזהות אותן ולפעול ביעילות כדי שתהיינה שלך.
לאחר החג נקיים מפגש ונדבר על מספר תפיסות ואמונות שמעכבות את ההצלחה שלך עכשיו. נדבר על עולם העבודה החדש ומה כדאי לך לעשות ואיך להתכונן אליו. למה כדאי לקיים "ביעור החמץ" אישי גם בימי חול ואיך זה יסייע לך להגיע להזדמנויות חדשות.
המפגש יהיה ללא עלות כי התכנים בו חשובים מאד בשבילך ולא נרצה ששקל חדש אחד יפריד בינך ובין היכולת שלך להצליח ולהינות מזה. המפגש יתקיים בזום ברביעי 27/4 בשעה 8:30 בערב ופרטי הארוע יישלחו אליך מיד במייל אם תצרף את פרטיך.
ובינתיים, נקיון קל וחג אביב שמח..
