החג הזה השנה הוא בשבילי סמל של שינוי.
שינוי מאביב לקיץ.
שינוי מפנים לחוץ.
הוא זמן של התכנסות עם המשפחה
וסוג של פסק זמן כי שום דבר לא עובד בתקופה הזו בקצב הרגיל.
לפני כמה שנים עשיתי את החג הזה עם המשפחה שלי בלונדון
ומצאתי את עצמי מפרשת את ההגדה
מה שהכריח אותי לעצור ולחשוב על הסיפור
מזוית שונה
והסיפור הזה הוא סיפור על שינוי. על יציאה מעבדות לחרות.
על שינוי באויר ובאוירה
שהיה קיצוני עד כדי כך שהוא הזיז את עם ישראל לצאת ממצרים.
לצאת מעבדות לחירות.
וזה מביא אותי לשינוי שקורה היום בעולם התעסוקה.
רובינו, אפורי השיער פצחנו בקריירה בעידן הקודם.
בעידן שבו ההי טק היה בחיתולים.
אנחנו בעצם הקמנו את העולם הזה.
קבענו את הכללים
והיינו חלק מהמהפיכה הגדולה ביותר שהיתה בתקופה ההיא.
היום יש את משבר התעסוקה של גיל 45+
אבל אתם יודעיםמה, זה לא באמת משבר תעסוקה.
זה שינוי.
כשאנחנו נכנסנו למשחק,
העולם התנהג אחרת.
היום הטכנולוגיה הגיע למידה של בגרות
ועל גבי הטכנולוגיה הזו מייצרים אינסוף אפליקציות
שמשתנות ומתפתחות בקצבים שלא היכרנו.
ויחד עם השינוי הזה, עולם התעסוקה השתנה.
וקשה לנו להשתלב.
לא כי לא מעריכים אותנו, אלא כי עולם התעסוקה הזה באמת השתנה
כי יש בו אוירה חדשה ויש בו תפיסה חדשה.
והסביבה לא ממש ודאית.
ויש כמויות עצומות של מידע.
וכולם עושים שינויים בו זמנית.
ומצד שני הולכת ומתפתחת שיתופיות משאבים.
וכולם משקיעים הרבה מחשבה ומאמץ כדי שיהיה יותר קל
לעבוד בסביבה כזו.
ומה איתנו? מה זה אומר עבורנו?
עבורינו זה אומר שיש שינוי אמיתי
ושכדי להתאים את עצמנו לסביבה הזו צריך להבין שיש שינוי אמיתי ולהיפתח.
לתת חרות למוח.
וזו החרות האמיתית.
ובלה שור כתבה שיר נפלא עבורך:
בֹּא / בלה שור
בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה
וְאָמַרְתִּי לוֹ
שַׁלְּחֵנִי מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת
הוּא הִסְתַּכֵּל בִּי
עָנָה לִי בְּקֹשִׁי
מָה רְצוֹנְךָ מִמֶּנִּי
בְּיָדְךָ הַדָּבָר
לַעֲשׂוֹתוֹ
חג חרות שמח,
צוות המועדון
