עוד מעט תשקע השמש ויחל יום הכיפורים. כל אחד באמונתו, כל אחת בדרכה, יעשה את חשבון הנפש שלו. מילדות נהפכנו למומחים לענייני עברות - בין אדם לחברו, בין אדם למקום עם נסיבות מקלות, טיעונים לעונש ועוד.
רק סוג אחד של עברות אנחנו לא מונים ולא מכפרים ביום הזה - את העברות שלנו לעצמנו. כן כן, אלה העברות שבהן אנחנו לא שמים את עצמנו במרכז,
מוותרים לעצמנו כי קצת יותר נוח ככה ובעיקר - מרשים לעצמנו לדעוך מבפנים.
"מחשב מסלול מחדש"
הפוסט הזה מאד אופטימי.
כי הוא מיועד להראות שגם אם הסבירו לכם שעכשיו כבר אי אפשר,
שהשוק משתנה, מעדיף צעירים, לא אוהב מבוגרים,
שאנחנו מאותגרים טכנולוגית, שאי אפשר לשנות,
שמכאן נשארו לנו רק פרורים ואין מה לעשות ...