חבר שלי הוא מהנדס בניין.
מהיום הראשון לאחר סיום הלימודים הוא עובד בשביל עצמו.
בונה בתים, מפקח בנייה בפרויקטים של תמ"א 38, מסייע ליזמי נדל"ן וכאלה.
וכל פעם שאנו נפגשים, הוא ממש לא מבין מה אנחנו עושים ...
הפעם נפגשנו בסיום שיעור של קורס שהוא לוקח השנה.
כל שנה הוא בוחר משהו חדש ללמוד במסגרת המקצוע שלו.
השנה בחר באינסטלציה. צריך וחשוב.
באמצע הכוס השנייה הוא זרק לאוויר משפט אל-מותי:
מזל שבמקצוע שלי צריך ללמוד דברים חדשים
אבל שום דבר לא מתחדש.
אותו ניוטון ואותו ארכימדס ...
וואלה. משפט ענק !!!
מיד הרצתי בראש את כל המאות שסיימו את הקורסים שלנו וניסיתי לראות אם אפשר להחיל את התובנה הזו על מי מהם ...
שאלתי אותו:
מה הסיבה שרוב הלקוחות מעדיפים לעבוד דווקא איתו ולא עם המתחרים שלו?
הם צעירים ממנו, קרובים ללקוחות בגיל, מעודכנים בחומר הלימוד ובטכניקות החדישות ביותר - אז למה
בוחרים דווקא בו? במיוחד, אנשים שלא מכירים אותו בכלל?
מרוב זעזוע, הוא גמע את כל הכוס ומיד הזמין אחת נוספת, שגם אותה שתה בשלוק אחד ...
ניסינו להבין ביחד מה "סוד הקסם" שלו, בניין אחרי בניין, וגילינו שזו אותה מומחיות חמקמקה, שאין תואר בצידה, להשיג
ולקיים הבטחות שאחרים לא מסוגלים לקיים. לגרום לדברים לקרות ולהצליח.
שום בטון, שום אינסטלציה ושום איטום לא קשורים למומחיות שלו עכשיו.
זה ברור שהוא מבין היטב במקצוע שלו ואת כל הטכנולוגיות החדשות אבל זה לא מה שמייצר לו את היתרון היחסי, את
הבידול מול השוק, את היכולת להתפרנס היטב ולעבוד כמה שמתאים לו.
אז התקשרנו לעו"ד שלו ושאלנו אותה:
מחדשת בידע או מתחדשת?
ברור שמתחדשת, היא ענתה
"אחרת לא תהיה לי סיבה לקום בבקר לעשות את זה"
זו קריאת ההשכמה לך להשקיע בעצמך ולהתחדש !!!
