Accessibility Tools

תקיעה , שברים, תרועה - והכל בראש השנה

2 minutes reading time (417 words)
placeholder-image Gray Haired Club - הבלוג - תקיעה , שברים, תרועה - והכל בראש השנה

תקיעה , שברים, תרועה – והכל בראש השנה

בשבת שלפני ראש השנה קוראים בפרשת נצבים הפותחת במילים " אתם ניצבים היום כולכם, לפני השם אלוקיכם"

מדוע ניצבים ולא עומדים? ניצבים כלומר לא סתם עמידה אלא עמידה זקופה . בראש השנה כולנו נצבים – ראש הממשלה, הפרופסור לפיזיקה גרעינית, מוכר הנעליים, נשיא המדינה,שוטף הכילים במסעדה, שופט בית המשפט העליון והרופא הפנימי במחלקה ב'- כולנו שווים , כולנו ניצבים למשפט כשווים. ביום זה לא חשוב חשבון הבנק וגם לא הוילה או הלקסוס העומדת בחצר, שכן אנו ניצבים למשפט, ביום זה, על מעשינו .

 אם כך כיצד אפשר לעמוד זקופים במעמד שכזה? במיוחד לאור העובדה שהוא מגיע לאחר חודש אלול, חודש בו עסקנו בתהליך פנימי של חשבון נפש אשר במסגרתו פגשנו את הכשלים והטעויות שלנו.

אומר רבי נחמן מברסלב שבראש השנה עלינו להתמקד במעשים הטובים שעשינו. אין אדם שאין בו מעשים טובים, עלינו להכיר בהם ולהבין שמעשים אילו הם הבסיס של אישיותנו ובזכותם אנו ראויים.

גולת הכותרת של עשית הטוב הוא התהליך שעברנו בחודש אילול –  תהליך בו פגשנו באומץ את הכשלים שלנו, ביקשנו סליחה, ושירטטנו תוכנית נחושה לתיקון ועשית הטוב בעתיד. תהליך התשובה, אותו אנו עוברים באילול, משחרר אותנו מעול הכישלון ונופח בנו אנרגיות של התחדשות ושמחה. אמרו חז"ל "מקום שבו בעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו".

אנו מגיעים, אם כך, ליום הדין – ראש השנה – וניצבים מול השופט משוחררים מעול החטא (אם כי מכירים בו) וחמושים בהחלטות נחושות להיטיב בעתיד.

בראש השנה מצווים כול הניצבים לשמוע קול שופר. שופר מהפועל להשתפר. קול השופר אמור לעורר אותנו ולתת לנו מוטבציה להשתפרות. הוא טומן בחובו שילוב רגשות של עוצמה וחוזק מול חולשה ופחד.

שלושת סוגי הקולות המושמעים באמצעות השופר בחג, מסמלים, במידה רבה, את מהותו.

תקיעה – קול ארוך, יציב ועוצמתי המעורר אותנו לתחושת סיפוק על כל המעשים הטובים שיש בנו ועל כך שזכינו להגיע למעמד המרגש – נצבים מול השם.

שברים – קול מקוטע הנשמע כמו אנחות שבר על כל הכשלים והטעיות שעשינו בשנה שעברה, טעויות עליהם אנו מבקשים סליחה.

תרועה – קולות קצרים ואנרגטיים המעידים על השמחה שבתיקון הטעויות ,ההתרעננות וההתחדשות.

נאמר כי המקום האחד והיחיד שממנו למדו חז"ל שיש לתקוע בשופר בראש השנה,הוא מפסוק של תקיעת שופר ביובל. תרועת היובל זו התקיעה שלקולה יוצאים העבדים לחופשי,האדמות חוזרות לבעלים המקוריים: " וקראתם דרור בארץ לכל יושביה" . מכאן ניתן ללמוד שמהותו של ראש השנה – יום הדין - הוא שמחת היציאה לחופשי ההתחדשות והיציאה לדרך חדשה.

אסיים במילות השיר הברצלבי "מצווה גדולה להיות בשמחה ,להיות בשמחה תמיד"

שהרי כפי שנאמר בפרשת ניצבים " לא בשמיים הוא...כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו"

בברכת שנה טובה שנת עשיה בשמחה


Report

Related Posts

 

Landing - - cv2profile - Menu - Canvas