כחום הקיץ

השאלה שעלתה השבוע היא אם להמשיך או לעצור.

למה? כי חם. כי קיץ. כי יש אוירה של חופש מסביב.

ואפשר בקלות לעצור. יותר מזה. לשמוט את הרצון הזה לעשות שינוי.

עד אחרי החום הגדול או עד אחרי החגים. מה שיבוא אחר-כך.

הקיץ הוא סוג של זמן שונה ויש לו נטייה להאיט את כל הפעילות שלנו. 

בקיץ הזה, אני פוגשת שני סוגים של אנשים. אלו שנמצאים במסלול של שינוי ורוצים להמשיך את התנועה בקצב של הקיץ

ואלו שזורמים עם הקיץ ונותנים לו לעטוף אותם ברכות ולשאת אותם על כנפיו עד שיהיה יותר אויר.

זה לא שפשוט להתקדם בקיץ. הקיץ יש לו את ההפתעות שלו. משברים, דרמות. פנימיות וחיצוניות. 

אבל הקיץ הוא קיץ. וקשה להישאר אדישים,

ולכן השאלה היא מה עושים עם הקיץ הזה? 

נותנים לו לעטוף אותנו? להמשיך עם ולמרות? 

יש כאלו שימשיכו. יש כאלו שיניחו. יעברו לקצב קיץ.

וכאן באה השאלה הגדולה שלי - לאיזה סוג של אנשים אתה שייך? 

והאם עצרת לבחור לאיזה מחנה את/ה רוצה להשתייך?  

הקטע בקיץ הוא שהוא תמיד נגמר בסוף.

הוא נגמר בהפתעה. לפני שהספקתי את כל מה שתכננתי.

ואוופס אני שוב נזרקת לפעילות אינטנסיבית.

לעשיה. אבל לא סתם עשייה. עשייה של מה שהכנתי בקיץ.

וזה לא תמיד קל לזכור את המעגל הזה כשחם וכשכולם בחופש וכשהילדים בבית.

ולכן אני אומרת שאין צורך ללכת נגד הזרם

אבל זה בסדר להיסחף איתו ולהשתמש בקלילות הזו של הקיץ

כדי להתקדם לעבר המטרה.

בקלילות נטולת מאמץ.

לתת לפתרונות לצוף.

לתת לתובנות לצוף.

להתכוונן.

ברכות. ממש לא בכוח. עם עצמינו ולא נגד עצמינו.

בקצב ובזרימה המיוחדים של הקיץ.

כי תכף אחרי החום הגדול, העולם מתעורר לו לרמה של פעילות שתמיד מפתיעה אותי. 

כי זה קורה ברגע. וכבר היה יותר מקיץ אחד שכשזה קרה  

זה תפס אותי לא מוכנה. מופתעת שלא הספקתי את כל מה שרציתי להספיק כשכולם נחו.

הקיץ הזה אני באופן אישי בוחרת להתקדם. בקצב קיץ.

מה זה קצב קיץ? אם יש לכם ספק מה זה אומר - תקשיבו לאלה פיצגרלד בשיר Summertime בביצוע המדהים שצירפתי לכם פה.

בפתיחת הזדמנויות. בהרחבת הדעת. 

אז לסיכום - איך ממשיכים בקיץ? קודם כל זוכרים מה המטרה וממשיכים להתקדם בכיוון.

מכוונים את המחשבה למקום שבו נרצאה להיות כשהקיץ יחלוף, כשיתחיל להתקרר (קצת) כשהעולם יחזור לפעילות.

פשוט להתכוונן.

הקיץ הוא לא הזמן לייצר דראמות גדולות. 

הקיץ הוא לא זמן לקחת סיבובים חדים.

הקיץ הוא זמן להיטען בכלים חדשים. 

לפתוח את הראש ואת הלב כדי שכשתחזרו לפעילות

 תחזרו אחרת. כמו שאתם רוצים. 

מסכימים? מתנגדים?

מוזמנים להשאיר לי תגובות הערות והצעות לפוסטים הבאים

שלכם,

אפרת רמתי