להתכונן לראיון עבודה סטנדארטי או לא?
בשבועות האחרונים אני נתקלת בכל מני רעיונות חדשניים על איך למיין את המועמדים.
אני בספק אם מישהו מחברי המועדון נתקל בשיטה הזו, אבל רק שתדעו:
1. "ספר לי על משהו חדש שהמצאת" - השאלה הנפלאה הזו מגיעה מג'ף בזוס. אני אקדים ואומר שאם ג'ף בזוס היה מזמין אותי לראיון הייתי חושבת שזו שאלה מצויינת וכנראה שהיה לי הרבה מה לומר.
איכשהו קשה לי לראות את המראיין הסטנדארטי מכניס את השאלה הזו לראיון. ולכן אני סבורה שבכזה לא ממש תיתקלו. בניגוד לג'ף בזוס שמחפש כל הזמן את ההמצאה הבאה,
מרבית חברות רוצות אנשים שיישמו את ההמצאות שלהם ולא בהכרח ימציאו משהו חדש.
2. חדר בריחה. בתור מיני מעבדה לעבודה משותפת. האמת שזה נראה לי אחלה. הרבה יותר טוב מאשר מכוני הבדיקה הסטנדארטית, אבל השאלה עם מי מכניסים אותך לחדר ולאיזה תפקיד בודקים אותך.
אני מניחה שהתועלת של זה דומה קצת לטיול בספארי והתבוננות בחיות בזמן האכלה. לא בטוח שזה דומה למצב שבו שמים אנשים בעבודה על בעיות של העולם האמיתי.
חסר עולם התוכן. חסרה מערכת יחסים מקצועית. יכול ללמד כמה דברים אבל שטוח. סביר להניח שזה לא נגמר שם אלא זה חלק מסדרת הראיונות הרגילה.
3. משחק כדורסל - ממרומי ה 160 שלי, עם עקבים, ביום טוב (אישה לעולם לא מגלה את הגובה האמיתי שלה) אתם חושבים שהייתי עוברת כזה מבחן של קבלה לעבודה?
מי כן? מה בודקים בכזה אופן? אני באופן אישי לא יודעת מה בדיוק הייתי עושה אם מישהו היה מזמן אותי לסוג כזה של ראיון.
4. צפיה בקבוצת מועמדים מראיינים אחד את השני - Fast Company זה כבר מעניין. אולי השיטה הכי רלוונטית, רק שקשה לי לראות את השיטה הזו בפעולה באיזהשהו ראיון "ליד הבית".
לא בטוחה שזה מאוד שונה ממה שמקבלים ממבדקים סנדרטים. האם "מראיין אירגוני" יכול להפיק מזה תועלת?
נראה לי שאולי אולי זה יכול להשלים.... סדרת ראיונות קלאסים.
קודם כל, להערכתי אין מה להילחץ.
סביר להניח ש 10 הראיונות הקרובים שלכם יראו בערך כמו הקודמים אבל, כל העיסוק הזה אומר משהו חשוב וכדאי לשים לב
מה זה אומר לי?
קודם כל שהמראיינים ואולי אפילו להנהלות די קשה לבחור עובדים טובים. אין להם מושג איך לבחור עובדים טובים. צריך לזכור שמנהל טוב הוא לא בהכרח מראיין טוב,
ומעבר לזה לא כל המנהלים הם מנהלים טובים. ולכן יש מקום להרבה יועצים מכל מני סוגים להמציא כל מני סוגים של ראיונות. כדי לנסות לשפר את המצב.
מעבר לכך זה אומר לי שיש כאוס באירגונים. אירגונים עוברים שינויים כל הזמן
ואת זה כן צריך לדעת להבין ולקחת בחשבון. ולהגיע מוכנים להבין מה השינוי, איפה הבעיות ואיפה המקום שמתאים לכם.
ובעיקר, לנהל את הראיון בהתאם. ולהביא את עצמכם בצורה שברור שאתם יכולים להתמודד עם המצב הזה.
חוץ מזה, מי שעבר את גיל 45 לא צריך להגיע לראיון עבודה סטנדארטי מצד אחד, אבל גם לא למשחק כדורסל מצד שני, כי זה לא רלוונטי.
מי שעבר את גיל 45 רצוי מאוד להגיע לפגישה על תקן של מומחה בתחומו ולא לנסות להתחרות עם הצעירים על המשרות הסטנדארטיות.
למה? כי אף אחד מאיתנו אינו סטנדרטי.
שנה טובה, פרנסה מעולה וחיים טובים.
שלכם,
אפרת רמתי
נ.ב.
מסכימים? מתנגדים? אני יודעת שאתם קוראים ואפילו במספרים גדולים, אז פעם אחת תגיבו?
