עוד מעט תשקע השמש ויחל יום הכיפורים.כל אחד באמונתו, כל אחת בדרכה, יעשה את חשבון הנפש שלו.מילדות נהפכנו למומחים לענייני עברות - בין אדם לחברו, בין אדם למקוםעם נסיבות מקלות, טיעונים לעונש ועוד.
רק סוג אחד של עברות אנחנו לא מונים ולא מכפרים ביום הזה -את העברות שלנו לעצמנו.כן כן, אלה העברות שבהן אנחנו לא שמים את עצמנו במרכז,
מוותרים לעצמנו כי קצת יותר נוח ככה ובעיקר - מרשים לעצמנו לדעוך מבפנים.
לפני מספר ימים הקריאו 5 שורות מהשיר שבהמשך.
היה קצב נפלא במילים של מי שחווה תכנון שגוי של
שרשרת-האספקה של הרעיונות והנה כבר מגיע התיקון.
השיר נכתב לפני 20 שנים כשרק יוצרים נתקלו בחסמים,
עכשיו החסמים הם הנחלה של כל אחת ואחד.
על הדרך ל"שיקום שרשרת-האספקה של אפשרויות התעסוקה" תוכלו
לפגוש אותנו במפגש מרתק - כל הפרטים והרשמה בלחיצה על הכפתור:
ובינתיים תהנו משירו של דוד אבידן. תודה לו.
אחד הדברים הכי מרתקים שקורה במפגש של הביזנס פקטורי זה ההשראה.
אנחנו אף פעם לא יודעים מאיפה ההשראה הזו תגיע, אבל היא תמיד מגיעה.
איך אנחנו יודעים?
כשאחד המשתתפים אומר לנו לקראת סוף מפגש
"כששאלתם מה המוצר שלך" התחלתי לחשוב בעצם מה אני רוצה שיהיה המוצר שלי?
אתם דיברתם ואני חשבתי.
ובסוף הגעתי למסקנה.
זה לא משהו שלא ידעתי זה משהו ששמתי בצד".
יום עצמאות הוא יום כזה שהעבר ההווה והעתיד נפגשים בו חזיתית
נפגשים ונותנים פרספקטיבה על מה שהיינו מה שאנחנו ונותנים לנו את האפשרות להחליט על מה שנרצה להיותכי מה שנרצה להיות הוא שיקבע לאן נגיע ומה נעשה שםעצמאות זו לא מילה פשוטה